טוביה ריבנר - יום הולדת 90

טוביה ריבנר או בשמו המקורי קורט ריבנר נולד בברטיסלבה, שבצ'כוסלובקיה, הגיע לארץ בגיל  17 ובהמשך התיישב בעמק יזרעאל, שם הוא חי עד היום, בקיבוץ מרחביה.  בני משפחתו, בהם הוריו ואחותו, שנשארו מאחור  נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.  בעמק נשא לאשה את עדה, אם בתו הבכורה, שלימים נהרגה בתאונת דרכים.  בתחילת שנות החמישים נשא לאישה את הפסנתרנית גלילה יזרעאלי, ונולדו להם שני בנים. עקבותיו של הבן הצעיר, מורן, אבדו בעת טיול, בדרום אמריקה, בראשית שנות השמונים.

בשיר שהקדיש לזכרו "אור אורפאי", הוא כתב – "לשם מה. לשם מה כל זה ? . איני יודע. האמת – איזה פטפוט נורא".  המתח הזה בין המילה לשתיקה, מלווה את הפואטיקה שלו לאורך השנים, בהן  כתב שירה הגותית המשוחחת עם יצירות ספרות ואמנות לצד שירה שכולה חכמת הפשטות, שירה עדינה שבין שורותיה  מסתתרים גם מבטים פוליטיים נוקבים, וכמובן המון שירי טבע, או כפי שהוא מנסח זאת "מה שאני רואה מהחלון על זה אני כותב".  לצד היותו משורר, עסק טוביה ריבנר בהוראה וחקר הספרות, והוא גם צלם אמן.
התכנית שלפניכם אינה מבקשת לסכם את יצירתו של טוביה ריבנר אלא להטות אוזן  אל שעה בחייו, בה ישבתי עמו ועם אשתו לשיחת רדיו, ולתוכה שזרתי ראיון עם חוקר הספרות ד"ר שחר ברם, שספרו "שגרירים אילמים", מוקדש לעיון  בספר שירים ישן של ריבנר - "פסל ומסיכה". הספר הזה כלו שירים העוסקים בציור, צילום ופיסול, והמשורר כמו מדובב במילותיו את הדממה הבוקעת מן היצירות, שחלקן עוסקות גם  במוות.
ו"החיים הארוכים קצרים" שלו, כשם ספרו האוטוביוגרפי, חיי היצירה וחיי המשפחה, ממשיכים גם עתה לנוע בין האדמה ממנה בוקעים הגבעולים, שסופם הלחם, שאנו אוכלים על חודו של סכין,   לבין אותו רגע אחד, רגע שאיש אינו יודע, מתי והיכן תכניע אותו.... השמחה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 


Add this to your website