יודית שחר - זו אני מדברת; לכל רחוב משוגעת משלו

שני ספרים פרסמה המשוררת יודית שחר. הראשון "זו אני מדברת" והשני "לכל רחוב משוגעת משלו", והמשוגעת הזאת, שמגדירה מחדש את השיגעון, יוצאת מהספר הראשון עוברת אל השני ומשם אלינו הקוראות והקוראים.
"המשוגעת מעליית הגג", ששורטטה בידיהן של הסופרות הויקטוריאניות, ואפשרה את תחילתו של דיון פמיניסטי ספרותי שגלש אל המציאות, חיה עכשיו בשכנות למשוררת יודית שחר, וממשיכה לאתגר את ההגדרות החברתיות והכלכליות של האישה הטובה והאמא הטובה. אלו הן שאלות של פנים וחוץ, אומרת יודית שחר, שלא אחת מתחילה את שורותיה באיזה נוף פסטורלי, רק כדי לקרוע מעליו את המסכה, ולהנכיח את המציאות על שלל אנשיה ונשותיה. גם דמותה של כותבת אחרת, וירג'יניה וולף, עולה באחד השירים, כשיודית שחר מזמינה אותה לויכוח, מוכיחה אותה על כך שכתבה כי אישה צריכה 500 לירות כדי לכתוב וכמובן חדר משלה.   והרי מה תעשה אישה כותבת, שאין לה ? האם היא נידונה לשתיקה ? שחר מבקשת לפרוש אפשרויות אחרות, כשהיא מתעקשת לכתוב ולדבר גם מתוך הסיפור האישי שלה, כדי שהקוראות והקוראים יראו את הזולת, כדי שהשירה תהיה למעשה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 


Add this to your website