אמירה הס

על ספר שיריה השישי, "הבולימיה של הנשמה", בו היא מקלפת עוד קליפה וחושפת עוד נדבך של געגועים לארץ מולדת רחוקה, לעיראק, וזיכרונות מהעלייה ארצה. את הסיפורים האישיים הללו היא שוזרת אל תוך בתי שיר, שהם למעשה מראה לחיי אנשים רבים כאן בישראל, אנשים שעזבו בית אחד ובאו לכאן לעשות בית חדש והקירות, כפי שאומרת אמירה הס, נבנו מעל רצפה רעועה או ללא רצפה כלל, וכולם כאחד ממזרח וממערב, נצטוו לשכוח בתהליך הזה משהו מנשמתם ואיתה נשתכחו גם האהבה והחמלה. אמירה הס כותבת קול נשי מזרחי, בלי להתחבא מאחורי תיאוריות אלא מתוך הנשמה, מתוך הצורך לזעוק ולשיר ולהשמיע את הקול האישי שלה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Add this to your website