רשימות

ביקורת ספר שירה מאת רוני סומק

שירים בעין העדשה – רוני סומק, עיתון 77 נובמבר 2004

"אנו מגרשים את הזמן מפנינו ואנו שואפים שיחזור", המשפט הזה של יונג הוא, בעיני, קו הזינוק של האדמה היא מרחק, ספר שיריה של ענת שרון. הזמן הוא אזור הדמדומים בין ההווה לבין כמה חותמות בדרכון הזיכרון. פעם אלה האם והסבתא המדברות בהונגרית "הן טוות לי אהבה בשפה אחרת / העברית מתרחקת כשהן יושבות יחד" (מתוך השיר "גלות"), פעם זהו האב "אחרי המכתבים, אחרי הפרידות, אחרי המרחק / באה האהבה" (מתוך השיר "גלות שנייה"), ופעם אלה "מכתבים לאורפיאוס" "כעת אני שרה, אורפיאוס / האדמה היא מרחק / אני שרה // האדמה היא מרחק".

קרא עוד...

ביקורת ספר שירה מאת רחל חלפי

"שתי וערב של סיפור המנסה לספר ושירה המנסה לפרום את הסיפור"  מאת רחל חלפי
 

על "האדמה היא מרחק" ענת שרון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 64 עמ', לא צוין מחיר

ספר שיריה הראשון, המעניין, של ענת שרון, יצא לאור לפני כשנה, ומיד שב ויצא לגלות של חושך. קולה אך נשמע, ושב ונבלע בקול דממה. מצד אחד, חשבתי לי, אולי יפה לו הדממה. כי זהו ספר של דממה, של דיבור מהוסה. מצד שני דחקו בי נפשותיהם המרות, האילמות, של כל אותם מקופחים שהספר הראשון שלהם - טוב/ יפה/ נפלא - נידון גם הוא לדממה וחושך; דחקו בי ושבו ודחקו בי כל החודשים האחרונים האלה, כשהם מלחשים באוזני: "דברי!".

ולכן הרצון לומר משהו על ספר ראשון זה מלווה באיזה טעם של חדווה מיוחדת. טעם השמחה לומר: הקשיבו נא גם אתם לקול הזה. "אמא שלי עומדת מול המראה ומסתרקת./ בטלפון סבתא שלי/ בהונגרית./היא עונה לה. אני לא מבינה.// הן טווות לי אהבה בשפה אחרת./ העברית מתרחקת כשהן יושבות יחד" ("גלות", עמ' 5). כך כותבת שרון בשירה הפותח.

בשורות ספורות אלה מסתמנים הקווים העדינים של מתווי שירתה של שרון: ההתבוננות, המראות, ההקשבה, הקולות, השקיפות והאטימות של הדיבור, של השפה; המגע והניסיון למגע; הריחוק, הזרות; הניסיון להבין, והאי-הבנה. רק בשיר מאוחר יותר, "טרילוגיה", מסבירה המשוררת את פשר זרות השפה, ומסמנת בתוכו מסלול של פליטות, נדודים ועלייה לארץ שאת שפתה לא ידעו הוריה, והיא לא נולדה אל תוכה: "כשבאו, באו קדם כל אל המלים החדשות./ מכרחים היו לבוא./ תוך מספר חודשים הפכו את העברית לקול/ ואז הגיע תורי. כך אמרתי את ההברות בבקר/ אחרי אמא ובערב אחרי אבא./ זו היתה שעתם לבדוק את המילון החדש,/ שהניחו על גבי שפת אמם: פחד (ש"ע) דאגה, היסוס;/ אהבה (ש"ע) השתוקקות, כיסופים./ הכל הפך שם להיות העברית שלי ("טרילוגיה", עמ' 14-12).

קרא עוד...

ביקורת רדיו מאת אביב לביא

עדות שמיעה שמחדדת את הרגישות - לביא אביב, גלריה -"הארץ" - פורסם בתאריך- 06/07/1999   

"המשולש". עורכת ומגישה: ענת שרון. בכל תחנות הרדיו האזוריות ביום שישי ובשבת (בכל תחנה בשעה אחרת).

פעם, ב"שיר כאב" הנפלא של מאיר אריאל, הטיח הערבי ביהודי ש"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". השניים התמודדו על לבה של אשה. אריאל, אם הבנתי נכון, התכוון לומר שכל חוויה בארץ הדוויה הזאת, ובכלל זה עניין פרטי לחלוטין כמו אהבה נכזבת, עוברת דרך הפילטר של הסכסוך היהודי-ערבי. שבמקום כזה הגבול בין האישי לפוליטי דק ומטושטש, אם בכלל קיים.

קרא עוד...